טאיקו

כל אדם בעולם צריך לפחות פעם בחייו לעמוד על במה ולקבל מחיאות כפיים סוערות. כי כולנו ניצחנו את העולם.

ר"ג פלאסיו. משפט נפלא שקראתי באחד הספרים ואספתי לעצמי.

אף אחד לא יכול לדייק את המשפט הספרותי הנהדר הזה בדומה לערב מפוצץ של הוד ותשוקה של מחול תופי ענק המתופפים במקצב שכולו אש ולהבות.

כתבתי לא פעם כשאני מתחיל להתעסק בתעופה גם אלוהים לא יכול יעזור לי ולעולם. כל כיווץ וזיז מהתנועה הפנימית שלי נמהלה בתוך הצליל המקצב. תנו לי צלילים ותנועה ואין לי גבולות לכלום.

בבודהיזם מתעסקים בתורת הנפש והחיבור לגוף. נפש וגוף כתנועה כנה אמיתית וסינרגטית. אני אולי כבר לא צעיר אבל בהחלט יכול לומר בביטחון מלא שכל דבר שאליו אני משתוקק בחיים זו תנועה המזקקת את גוף והנפש יחד. הודיה לאלוהי התנועה.

הטאיקו הזה .. הטאיקו המטורף הזה... הטאיקו חסר הגבולות הזה. מכיל המוני נתיבים, אפיקים ומפלים שלמים שנשטפים מתוך הנפש למעמקי הגוף וברגע אחד בן אדם יכול לעוף.

ואני בהחלט איש עף.

הגוף התכוונן והנפש המפוצצת השתוקקה וידי נפרש כמוטות נשר ופרשתי את תשוקת הלב, וואלה ועפתי.

לפעמים נוצרים חיבורים שהם מעבר למילה הכתובה ומעבר לתנועה ההכרחית. והיא אומרת לב, מקצב ונשימה מדויקת.

אמש זה היה מדויק ומרטיט.