ילד מקולקל – מקום עצום של כבוד אני מקדיש למוזיקה בכל ספר שאני כותב; בכל יצירה כתובה שלי, תתנגן באוזני הקורא גם רצועת שירים שהרכבתי במיוחד עבורו, ואילו הפעם, בספר הזה – המוזיקה מקבלת מקום של כבוד גם בתוך העלילה עצמה;

 

"לפעמים יש לי הרגשה שאני נמצא בתוך תיבת תהודה של מוזיקה, אני הצליל שנוצר, ולפעמים אני כלי הנגינה עצמו. אתה בטח לא מבין..." זהו קטע מתוך דיאלוג עמוק שמתקיים בין נער מתבגר לפסיכולוג שלו, דיאלוג המתנהל גם באמצעות מוזיקה וצלילים המתרוצצים לשניהם בגוף.

 

ערן הוא נער שבורח מביתו ומתחיל במסע המהווה גשר בין המעגלים החיצוניים והפנימיים של חייו,מסע שבמהלכו גם ערן וגם הסובבים אותו עוברים תיקון שכל אחד מאיתנו בחייו – כבן, כאבא, כאח, וכיצור אנושי – חווה בהכרח ומתאווה לצמוח מתוכו".